איך לבחור תמונות לסרטון מתנה

גללו בין השנים, בחרו כמה מכל אחת

הדרך הכי קלה לבנות סרטון שמרגיש כמו סיפור שלם היא לפתוח את הגלריה בטלפון ולגלול אחורה שנה אחר שנה, ולשלוף כמה תמונות מכל אחת. פריסה על פני הזמן - תינוק, שנות בית הספר, חופשה, השנה - נושאת יותר רגש מעשר תמונות מאותו אחר צהריים.

לא צריך להחליט על הסדר הסופי בצורה מושלמת מראש. אפשר לסדר מחדש את התמונות תוך כדי, ולהחליף כל אחת מהן אחר כך.

זה החלק האהוב עליי, האמת:

לחזור אחורה בין השנים זה חצי מהמתנה. תנו לעצמכם קצת זמן עם האלבומים - התמונות הנכונות נוטות למצוא אתכם.

תמונות רגילות מנצחות מושלמות

זה מפתיע אנשים: דווקא הדיוקנאות המלוטשים והמבוימים לרוב אינם הבחירה הטובה ביותר. תמונות ספונטניות ויומיומיות - מישהו באמצע צחוק, יום שלישי רגיל, רגע קצת לא מושלם שכמעט מחקתם - נוטות להנפיש למשהו חם וחי יותר. המטרה היא לא מושלם, אלא אמיתי.

הכלל האחד שבאמת חשוב: הפנים חייבות להיראות

יותר מתאורה או רזולוציה, זה הדבר שחשוב לדייק בו: שרואים את הפנים בבירור. אם הפנים מופנות הצידה, קטנות בפריים, או מוסתרות חלקית, הבינה המלאכותית משלימה את הפרטים שהיא לא רואה - והתוצאה מפסיקה להיראות כמו האדם. תמונות ברורות עם תאורה מלפנים שבהן הפנים נקראות היטב נותנות את האנימציות הטובות ביותר. אם אי אפשר באמת להבחין בפנים, השאירו את התמונה בחוץ.

כמה תמונות, ואיך הספירה עובדת

אפשר להשתמש בעשרות. החבילה הקטנה ביותר היא סרטון של דקה אחת, ולשם כך צריך 12 תמונות בסגנון הקלאסי או 13 בסגנון הגדילה, וכל דקה נוספת היא עוד 12 תמונות. פריסה רחבה לאורך השנים כמעט תמיד עושה מתנה טובה יותר.

עוזר להבין איך המספר הופך לסרטון. בסרטון גדילה, כל זוג תמונות עוקבות נמזג לאנימציה אחת, כך שמספר המיזוגים קטן באחד ממספר התמונות: 13 תמונות עושות 12 אנימציות, 25 תמונות עושות 24. בסרטון קלאסי, כל תמונה הופכת לאנימציה בפני עצמה. כך או כך, יותר תמונות זה סרטון מוגמר ארוך יותר, ואת החבילה בוחרים לפי אורך הסרטון המוגמר.

מה להשאיר בחוץ

כמה סוגי תמונות נוטים לעשות בעיות, אז שווה מעבר קצר כדי לסנן אותם:

• תמונות קבוצתיות מרחוק שבהן כל הפנים קטנות - הנושא הולך לאיבוד.
• טשטוש או תנועה חזקה, במיוחד על הפנים.
• פנים מוסתרות במשקפי שמש, כובע, ידיים, או פנים מופנות מהמצלמה.
• תמונות כהות מאוד או עם תאורה מאחור שבהן הפנים בצל.

לא צריך להיות קפדניים מדי - כל חבילה מגיעה עם ניסיון חוזר בחינם על כל אנימציה, אז תמונה גבולית קל לבדוק ולהחליף. אבל להתחיל מהתמונות הברורות ביותר חוסך לכם זמן.

לבחור תמונות לסרטון גדילה

סרטון גדילה ממזג כל תמונה לבאה אחריה, ולכן הוא דורש קצת יותר מהבחירה שלכם:

• שמרו על אותו אדם כנושא הברור בכל התמונות - העקביות הזו היא מה שגורם למיזוג להיקרא כאדם אחד לאורך זמן.
• מעט אנשים בכל תמונה לכל היותר (רצוי פחות משלושה), כך שהנושא המרכזי נשאר במוקד.
• סדרו לפי גיל או זמן, מהמוקדם ביותר, כך שהסיפור זורם בכיוון אחד.

לתמונות קבוצתיות, הסגנון הקלאסי עובד הכי טוב.

שימוש בתמונות מודפסות ישנות

לא צריך סורק. צלמו כל תמונה מודפסת עם הטלפון באור יום טוב ואחיד, החזיקו את המצלמה ישר מלפנים, והימנעו מהשתקפויות וצללים. הצילום הבודד הזה הוא כל מה שצריך כדי להחזיר תמונה ישנה לחיים. לתמונות מקור שבירות או יקרות ערך, בספריית הקונגרס האמריקאית יש עצות מעשיות על טיפול והחזקה של תמונות ששווה לעבור עליהן קודם.

לאסוף תמונות מהמשפחה

חלק מהתמונות הכי טובות לא נמצאות בטלפון שלכם - הן אצל הורה, אח או אחות, או באלבום ישן של מישהו. שווה הודעה קצרה לקבוצה המשפחתית עם בקשה לכמה תמונות ברורות משנים שאין לכם. אנשים בדרך כלל אוהבים שמבקשים מהם, ותמונה של קרוב משפחה מתגלה לא פעם כזו שעושה את כל הסרטון.

צ'קליסט קצר לפני שמתחילים:

• פריסה על פני השנים, לא עשרה צילומים מאותו אחר צהריים.
• הפנים נראות בבירור בכל תמונה.
• לסרטון גדילה, אותו נושא מרכזי לכל אורך הדרך.
• תמונות ספונטניות ורגילות על פני מבוימות ונוקשות.
• התמונות הברורות ביותר קודם.

אפשר להתחרט אחר כך

בחירת התמונות היא לא החלטה חד-פעמית. אפשר לסדר אותן מחדש תוך כדי, להחליף כל תמונה לטובה יותר, לנסות אנימציה מחדש, ולהרכיב מחדש את הסרטון הסופי כמה פעמים שרוצים. אז בחרו אוסף שמרגיש נכון, התחילו, והתאימו תוך כדי שאתם רואים את זה מתגבש.

ליצור את הסרטון שלכם עם Echoes.